אחרי שתקרא את זה החיים שלך כמאמן כושר מתחילים להשתנות!

הכתיבה היא בלשון זכר אך מאמנות יקרות, אני מדבר גם אליכן.

אם אתה מאמן כושר, סימן שאתה אוהב את מה שאתה עושה.

אתה קם בבוקר לעבודה שבחרת ממקום אמיתי לעזור לאנשים.

הבעיה של רוב מאמני הכושר ואני מניח שאולי גם אצלך היא שלפעמים אתה מרגיש שאתה עובד קשה מידי ולא מרוויח מספיק כסף כפי שהיית באמת רוצה וצריך כמאמן כושר אישי. זה המקום להתחיל להבין איפה הטעויות שלך ומה עלייך לשנות על מנת להתחיל לצמוח כמאמן, כבעל עסק, וכאדם.

עד לא מזמן גם אני הייתי כמוך.

הייתי שואל את עצמי:

  1. איך להביא עוד מתאמנים לעסק?
  2. איך לשמור על מתאמן לטווח ארוך?
  3. איך לשמור על המוטיבציה של המתאמנים שלי?

במשך שנים כמאמן חיפשתי דרכים לענות על השאלות הללו, זה היה מתסכל מאד, בדיוק כמוך הרגשתי שאני מאמן כושר אישי מצוין! ידעתי שאני יכול לעזור לאנשים להוריד משקל ולהיראות נפלא, לשפר להם את הבריאות, להעלות את רמת הכושר שלהם ולגרום להם לשפר את איכות החיים. אך הסתבר לי שזה לא היה מספיק.
היום אני מבין

ש"אתה יכול להיות מאמן אישי הכי מקצועי בעולם, אבל, להישאר בבית בלי פרנסה, ושאף אחד יכיר בך וביכולות הנפלאות שלך".

עשיתי טעות גדולה! התפיסה שלי הייתה שככל שאני אדע יותר בנוגע לתחום המקצוע שלי כך יגיעו אלי יותר אנשים, טעיתי בהחלט.

שלא תבין אותי לא נכון, להמשיך וללמוד, ללכת להשתלמויות, לקרוא ספרים ולהתפתח בתחום המקצועי זה הדבר חשוב בהחלט, אבל לא זה מה שיעשה אותך מאמן כושר מרוויח ומצליח, חייבים לומר את האמת. כאן ועכשיו.

במהלך הדרך נאבקתי והמשכתי לחפש כל מיני דרכים איך לגרום לעסק שלי לצמוח ולבסוף אני יכול לומר שהצלחתי! העסק שלי לא השתנה בלילה אחד, אך בהתאם לכל העקרונות העסקיים והתפתחותיים שלמדתי הדברים התחילו להשתנות.

למדתי כיצד:

  • למשוך מתעניינים חדשים לעסק שלי

  •  לגרום לאותם מתעניינים להתחיל ולהתאמן אצלי 

  • לבקש תשלום שאני מרגיש איתו נפלא

  • לגרום למתאמנים שלי להתמיד וכן יש לי מתאמנים קבועים כבר 5 ואפילו 9 שנים! – הכנסה קבועה בענף הכושר זה לא דבר מובן מאליו, אתה בטח מסכים איתי.

  • לגרום למתאמנים שלי לרצות להביא חברים חדשים להתנסות באימונים אצלי כך שלא אצטרך להוציא הון על פרסום.

  • והכי חשוב! לגרום לאנשים לשלם (ובזמן) על מה שאני אוהב לעשות-לגרום להם להרגיש נפלא!

היום אני מוכר בתור אחד המאמנים הראשונים בארץ שהחלו לאמן קבוצות כושר בטבע ובשטח פתוח, לאחר שהגעתי לתפוסת זמן מלאה של מתאמנים אישיים הקמתי צוות מובחר ואיכותי של מאמני כושר שהחלו לעבוד איתי והם מאמנים אנשים איכותיים שאני מפנה אליהם שנשארים לטווח ארוך.

אחד הדברים שאני נהנה לעשות הוא להכשיר את דור העתיד של מאמני הכושר בישראל ומ 2011 אני משמש כרכז ומרצה בבית הספר למאמנים על שם נט הולמן שבמכון וינגייט. וכן, אני ממשיך לאמן גם בעצמי – בשבילי, ללמד זה מקור גדול להשראה ומהווה כמקור דלק לשאר הדברים הגדולים שאני עוד עושה בתחום, מייעץ ומרצה בחברות וארגונים גדולים, גופי ביטחון, מוסדות חינוך ומאמני כושר.

לאחר שהשגתי והגשמתי את המטרות שלי אחרי הרבה תסכולים בדרך והרבה עבודה קשה  החלטתי ש- "למה שלא אשתף מאמנים אחרים"? למה לא לתת ערך לא רק למתאמנים אלה למאמני כושר באמת טובים שרוצים להצליח אבל לא ממש יודעים כיצד?

מאמני הכושר שמגיעים להתייעץ איתי הם בדרך כלל עצמאים שמרגישים ואומרים לעצמם "אני יכול יותר" אבל מתקשים לעשות זאת, מגיעים אלי גם מאמנים בתחילת הדרך שרוצים לצאת מחדרי הכושר לדרך חדשה כעצמאים.

הדרך להצלחה לא תמיד הייתה סוגה בשושנים

להתפתח כמאמן כושר אישי בחדר כושר

לקראת סיום לימודי בתואר הראשון התחלתי לעבוד בחדר כושר ובהמשך לימדתי גם במקביל בביה"ס יסודי כמורה לחינוך גופני. די מהר התחלתי לשגשג בתוך כותלי חדר הכושר והפכתי למעין סלב מקומי אבל, רציתי יותר, רציתי להפוך למאמן כושר  אישי שמרוויח יותר מהשכר השעתי הנמוך.

הרגשתי שאני מתחבר טוב לאנשים, הלו"ז שלי היה מפוצץ בתוכניות אימון ואנשים "עלו אלי לרגל" על מנת להיפגש איתי לתוכניות אימון. הצלחתי לגרום לאנשים להתחבר אלי ולהרגיש בטוחים כדי לקבל ממני הנחיות מה לעשות כדי להשיג את המטרות שלהם. אפילו מנהל המקום דיווח לי שישנם מתאמנים, שנרשמו למועדון רק כדי להגיע לפגישות הקבועות איתי כמדריך מלווה.

הבעיה הגדולה הייתה,שלא ידעתי כיצד להמיר זאת לכסף.

הייתי יושב דקות ארוכות עם אנשים, כותב להם תוכניות ולאחר תקופה הם היו שוכרים מאמן כושר אישי… אחר.

ואני, הייתי ממשיך לכתוב תוכניות ,"על חשבון" זמן משמרת – ללא רווח נוסף.

הרגשתי חסר אונים,ידעתי מה אני שווה אך לא הצלחתי למנף את זה לאימונים אישיים במקום. …"זהו רגע, שאתה מבין שעלייך להשתנות". משהו בגישה, בתפיסה בידע, באמונה בהרגשה ובפעולות שנקטתי היה שגוי או לא מכוון היטב, הבנתי שאני צריך ללמוד, אבל הפעם דברים אחרים.

הבעיה הגדולה היא, ששום מוסד אקדמי שמכשיר מאמני כושר או אפילו בתארים מתקדמים בחינוך גופני ובספורט לא ממש מלמדים אותך מה לעשות עם כל הידע (המקצועי) שהוא מעביר לך, כמו:

 איך כותבים תוכניות אימון מותאמות?

איך מתאימים את התרגיל הנכון,במינון הנכון לאדם הנכון?

מה גורם לאנשים להמשיך להתאמן אצלך?

איך להקים עסק בתחום? ולהצליח?
איך לנהל זמנים, להציב מטרות ויעדים ולעמוד בהם?

איך לגרום לאנשים להינות לשלם לך?

איך להרגיש נפלא עם מה שאני עושה מבלי להרגיש שזו "עבודה זמנית" ובאמת להתפרנס מזה? 

 את כל הידע הזה, אתה חייב להביא ממקורות אחרים. מקורות לא בהכרח פורמאליים אך אתה חייב להיות פתוח ובעל יצר סקרנות ולמידה עצמית על מנת להבין שהם קיימים וחסרים לך. כאן, בבלוג הזה, תמצא תשובות לשאלות הללו.

חלק מהמאמנים אפילו לא יודעים שמשהו חסר. הם נוטים להאשים את סביבת המגורים שלהם, את המצב במשק, את סוג האוכלוסייה סביבם, את מועדון הכושר או כל דבר אחר. אך הם אינם עוצרים לרגע אחד ובודקים, האם יש להם צורך להתפתח גם במישורים נוספים?

כל אחד צריך מנטור

הבנתי שחסר לי ידע מסוג אחר, התחלתי לקרוא ספרים אחרים- ספרים שונים. השקעתי זמן רב בלחבר את הנקודות בעצמי כדי להבין מה באמת אנשים רוצים, לתת להם לשמוע את "המוסיקה" שהם רוצים אך בקצב המנגינה שלי – התחלתי לשדר אחרת. למדתי לומר מה שאני רוצה בצורה שהם מעדיפים לשמוע. והתוצאות החלו להגיע.

לימים הפכתי להיות אחד המאמנים האישיים הבולטים במועדון. הייתי מגיע לאמן בשעה 6:00 בבוקר והיו ימים שאימנתי ברצף כמעט ללא הפסקות עד 22:00, חברי לעבודה היו אומרים לי שכל שנותר לי הוא להישאר לישון במכון. הייתי קרוב לזה J.

הפחד לצאת מהנוחות ולהתחיל מחדש

ההבדל האמיתי בין מאמני כושר מצליחים לבין מאמנים אישיים שחיים את השגרה ועומדים במקום היא, שמצליחנים מגיעים לפסגת השאיפות שלהם ומייד שואלים את עצמם: אוקי,מה עכשיו?! מהו היעד הבא? איזה "הר" גבוה יותר אני הולך לכבוש עכשיו? אלו שעומדים במקום,לבסוף מתייאשים ומאשימים את כל העולם בכישלונות שלהם.

מצליחנים לא נחים לרגע,אף פעם! – (תזכור את זה!)

שוב פעם שמעתי את הקול מהדהד בתוכי "אתה יכול יותר" וזה החל לכרסם ולחלחל בתוכי… ידעתי שאני יכול יותר, לעזור ליותר אנשים, להרוויח הרבה יותר – אבל לא ידעתי כיצד.
…האמת, כן ידעתי. עמוק בפנים. אך לא הייתי מוכן להודות, כי… פחדתי.

עד שיום אחד, פנה אלי אחד המתאמנים שלי לאחר האימון איתו ואמר לי, ישר בפרצוף. "רונן, אתה מבזבז את הזמן שלך כאן"… אם אתה רוצה לגלות ארצות רחוקות נוספות, אתה מוכרח לעזוב את החוף" אתה יכול ליותר! הרגשתי כמו חץ בתוך הלב. כאילו הוא ממש ידע מה עובר בתוכי.

פחדתי. המחשבה לעזוב את מועדון הכושר ולהתחיל הכול שוב מחדש, והפעם בחוץ. כעצמאי, הקפיאה אותי. מעולם לא גדלתי בסביבה של בעלי עסק עצמאי. התחלתי להתייעץ עם אנשים שכל עולמם זה להיות עצמאי. התייעצתי עם מנטורים, מלווים עיסקיים, רואי חשבון, מומחי שיווק ומכירות אבל הבעיה הייתה, שלא כולם הבינו את התחום שממנו אני מגיע, תחום הפעילות הגופנית, אימוני הכושר והבריאות.

התהליך של לעבור מלהיות מאמן אישי מצליח מאוד בחדר הכושר אל עסק עצמאי,למכור את עצמי (מחדש) לעולם האמיתי שמחוץ למכון – שלא מכיר אותי, היה קשה מאד.

 ימים ולילות. כן, אפילו עד 3:00 לפנות בוקר,ביליתי אני בעצמי בחלוקת אלפי פליירים ומגנטים בין בתים באזור מגורי.אפשר לומר, שאף אחד לא צלצל. בפרסומים אחרים שעשיתי לא הצלחתי ממש לגרום לאנשים להתעניין מספיק כדי שיגיעו לאימון ניסיון. (אפילו בחינם).

היו לי הרבה סיבות לוותר, האמונה שלי בעצמי והאהבה שלי לתחום דחפו אותי מבלי לחשוב, להמשיך ולנסות ולמצוא פתרונות נכונים כדי להצליח שוב.
"האמונה שלך בעצמך, היא הדלק שייקח אותך הכי רחוק להצלחה".

המתאמנת הראשונה שצילצלה אלי, היוותה לי אתגר לא פשוט מבחינת ההתמודדות המקצועית שלי אל מול צרכיה, הרבה מעבר למה שלמדתי,או התנסתי בעבר.

2 פריצות דיסק, צווארית וגב תחתון, לאחר החלפת מפרק ירך, ותור לניתוח להחלפת ברך. עודף משקל,סוכרת סוג 2, מצב מנטאלי ירוד,אוסטאואתריטיס. נשמע כאילו אני ממציא נכון?!

אז זהו שלא. גם אני לא האמנתי, איך לעזאזל?! עד שמישהו מתקשר אלי סוף סוף!

כל הסיפור הזה גרם לי לומר לה שאני צריך לחשוב על זה. שנייה אחרי הבנתי שאני לא מוכן לוותר והולך על האתגר. לימים הכפלתי את כמות המתאמנים שלי אפילו מעבר למה שהיו לי בתקופת חדר הכושר. כיום אני בוחר את מי לאמן בעצמי ועובדים איתי צוות מאמנים מובחרים שעוזרים לי להגיע ליותר אנשים כדי לגרום להם להרגיש נפלא.

להפוך חלום למציאות. את ה"בלתי אפשרי" לאפשרי בהחלט!

כמו תמיד, הדחף הגדול שלי היה לעזור לאנשים וכשראיתי שאני מצליח וגם מרוויח מזה הרבה כסף, הבנתי שלהיות מאמן כושר – זו לא עבודה זמנית. שברתי את המיתוס הזה לעצמי ואולי גם עכשיו לך.

חיפשתי דרך להגיע ליותר אנשים ובזמן קצר ולהגדיל את השכר השעתי שלי.

רציתי לשבור את "תקרת הזכוכית", ראיתי שבארה"ב מתפתחת מגמה של אימוני כושר קבוצתי, אימוני בוטקמפ Boot Camp שנעשו מחוץ לחדרי הכושר ומייד התאהבתי ברעיון. מאז היותי ילד, תמיד התאמנתי בקבוצה במסגרת אומניות לחימה (כיום אני חגורה שחורה דאן 2) ידעתי מהי כוחה החזק של קבוצה בהיבטים המוטיבציוניים. החלטתי שאני מקים קבוצת כושר שתתאמן בטבע ובשטח הפתוח.

בזמנו ב 2010 בכלל לא הייתה המודעות לאימון הקבוצתי בטבע (על אחת כמה וכמה בעיר מגורי שהדברים תמיד אחרו לבוא) היו בארץ קבוצות ריצה והליכה פה ושם אבל האימון הקבוצתי נותר בעיקר בחדרי סטודיו בקונספט שונה ממה שאני התחלתי לגבש.

החלטתי שאפתח קבוצה בה יתאמנו בשעות הבוקר המוקדמות בטבע (חופי ים, צוקים פארקים) ראיתי בחזיוני כיצד אני מוביל ומנהיג "אנשים מורעלים" באימון אינטנסיבי שיעשה בתנאי שטח משתנים, כל אימון – משהו אחר , משהו שונה, שלא נראה כמותו בארץ.

התחלתי להפיץ את הבשורה, הייתי מוכן לאמן ממש בחינם רק כדי שאנשים יבואו לנסות. ביקשתי מחברים ובני משפחה להגיע כדי להפגין נוכחות על מנת שתראה קבוצה שכבר מתפקדת. אנשים הבטיחו. אנשים לא באו. האנשים הכי קרובים אלי, איכזבו אותי.

מצאתי את עצמי מגיע ב6:00  בבוקר. מסדר קונוסים, ומפזר ציוד,אבל, אף אחד לא בא. לא מי שצלצל והתעניין ולא חברים שהבטיחו לבוא ולא באו.

כך, כמעט 3 חודשים פעמיים בשבוע, 3 חודשים!!!
 קמתי בבוקר מוקדם כדי ללכת לאמן-אף אחד.

בשלב מסוים, הייתי חוזר הביתה, בכוונה מאוחר יחסית אחרי שאשתי כבר יצאה לעבודה כדי שלא אצטרך לספר לה שאף אחד לא בא. לא רציתי לראות את פנייה המרחמות שכמעט מוותרות בשבילי.

כן, היו רגעים שנשברתי וכעסתי על כל העולם.

אבל,בתוך תוכי ראיתי זאת – כמו אומן שרק הוא עצמו רואה את היצירה שלו בחזיונו בטרם אנשים מבינים מה הוא יוצר. בפנים ידעתי שאסור לי לוותר,שיום אחד זה יקרה.

וזה קרה. מאז, פתחתי קבוצות רבות במקומות שונים, וכיום אני מכשיר מאמני כושר שרוצים להבין כיצד לאמן קבוצות ולעשות זאת הכי טוב שאפשר.

הרגשתי שאני הולך בכיוון הנכון והתוצאות אכן הראו זאת במספרים ובהרגשה, על אף כל הקשיים והאכזבות בדרך, פרצתי את הגבולות של עצמי. אני ניצחתי. והיום אני מלמד זאת מאמני כושר אחרים.

להעביר מסר, לעורר השראה ולהיות מוביל בתחום.

בוינגייט

בימים אלו אני פונה לקהל מסוג אחר, מדריכי כושר. אפשר גם לומר אפילו קצת לפני היותם מדריכים. כשכיר אני מרצה ומרכז קורסים של מדריכי כושר גופני ובריאות בבית הספר למאמנים שבמכון וינגייט אני עוסק במלאכת ההכשרה של דור המאמנים הבא של ישראל. עבודה שאני עושה מתוך הרגשה של שליחות וחזון על מנת ליצור דור מאמנים טובים יותר. 

לאמן מאמנים בעסק שלי

אני רואה מאמני כושר טובים שמסיימים את לימודיהם ומתקשים למצוא את דרכם בתחום. אני מסתובב בחדרי כושר רבים בארץ ונוכחתי לראות שיש מאמנים ש"קצת" איבדו את הדרך, כאלו שאינם ממש מבינים מה הם עושים וגורמים נזקים ולפעמים ממש בתמימות. בעקבות "כאבי בטן" שהיו לי, החלטתי שאני מקים עסק שבו אני מייעץ ומלווה מאמני כושר כיצד להפוך למאמנים טובים יותר, כבני אדם, כאנשי מקצוע ולא פחות חשוב כבעלי עסק עצמאי משלהם משגשג ומצליח.

המשימה שלי הופכת להיות גדולה מתמיד והיא לעזור למאמני כושר בישראל להינות לא רק מהעבודה שלהם אלה גם להרוויח. לתת להם כלים כיצד להגיע ליותר אנשים ולתת להם ערך ולגרום להם להתמיד ולתמיד. החזון שלי, לראות כיצד מאמני כושר תורמים לשיפור בריאות המתאמנים בישראל בדרך נכונה מקצועית ואיכותית, ללמד אותם ולהכיר להם שיטות אימון ועבודה מול מתאמנים שונים עם מטרות שונות בהתאמה ובבקרה.

בשבילי, לחיות את החיים פירושם לחיות בתשוקה לעשות את הדברים שלהם יועדתי, לעזור לאנשים להרגיש טוב עם מה שהם עושים, מאמנים ומתאמנים. לא רק לחיות חיי הישרדות אלה לשלוט בכל צעד ועשייה שלהם.